פרשת ויקרא- לחיי העם הזה
ההפטרה שנקרא השבת פותחת במילים הבאות: "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ". ה' אומר שהוא יצר אותנו כעם כדי לספר את שבחו. כדאי להתעכב על כמה נקודות בפסוק הזה שרלוונטיות לתקופה הזו בשנה ולתקופה הזו בהיסטוריה.
הפסוק אומר, שאנו יצירה א-להית בעלת מטרה מוגדרת, לא עם טבעי שמתהווה מתוך ישיבה משותפת באותו איזור, אלא עם שיוצא בדרך ניסית מעבדות לחירות ומתקיים לאורך ההיסטוריה בדרכים מופלאות, גם כשהוא מפוזר בכל רחבי העולם, למען מימוש מטרה מסויימת. ניתן להבין, שהמטרה המוגדרת אינה להיות עם שמספר סיפורים ומשבח תשבחות, אלא שבהתנהגות שלנו, שאמורה להיות התנהגות מופתית, אנחנו גורמים לעמים אחרים לאמר: אם כך נראה העם של ה', אנחנו גם רוצים להיות קשורים אליו.
נקודה שניה קשורה לכך שתהילת ה', נובעת דווקא מכך, שיש עם שכזה ולא היה די ביחידים שהם אנשי מעלה. טענה זו מציבה בפנינו אתגר גדול. הרבה יותר קל לחשוב על חברת מופת כשאני יכול להגדיר מי זכאי להיכנס אליה. להתמודד עם הצורך לכונן עם שלם, על כל חלקיו ומפלוגותיו, שיכול להוות דוגמא לעמים אחרים זו משימה הרבה יותר קשה, המחייבת סבלנות רבה.
אנו מתקרבים לליל הסדר, חגיגת יום ההולדת של עם ישראל הזה ומתפללים, שנוכל לשמוח בעמנו כולו ולקחת חלק בתהליך למילוי ייעודו.
